זכאות לנקודות זיכוי מכוח סעיף 45 לפקודה

סעיף (45 א) לפקודה, קובע כי "יחיד תושב ישראל שהיה לו בשנת המס ילד משותק, עיוור או מפגר או שהיה לבן זוגו ילד כאמור, יובאו בחשבון בחישוב המס שלו או של בן זוגו שתי נקודות זיכוי בשל כל ילד כאמור". שר האוצר רשאי לקבוע תנאים לזכאות לנקודות זיכוי על פי סעיף זה מכוח סעיף (45 ד) לפקודה. תנאים אלו נקבעו בתקנות מס הכנסה )זיכוי בעד נטול יכולת וזיכוי בעד הוצאות בשל החזקת קרוב במוסד(, התשנ"ו 1996 )להלן: "התקנות"(. - עד לתיקון 133 לפקודה שנכנס לתוקפו מיום 1.1.03 , כלומר עד לשנת המס 2002 כולל, ניתנה הקלה ממס כאמור גם ליחיד תושב ישראל שבשנת המס היו לו בן זוג או הורה נטול יכולת כפי שהוגדרו בנוסח הסעיף. לאחר תיקון 133 לפקודה, ניתנת ההקלה להורה עבור ילדו בלבד.

מאחר שהמונחים בהם השתמש המחוקק אינם מוגדרים במפורש בפקודה ואף אינם חופפים בהכרח למונחים רפואיים או למונחים מקצועיים אחרים המשמשים בביצועם של חוקים אחרים המופעלים ע"י מוסדות ממלכתיים האמונים על נושאי חינוך, בריאות, סעד ורווחה בעניין "ילדים בעלי צרכים מיוחדים", נדרשה רשות המסים על פני השנים לתת את פרשנותה למונחים הקבועים בסעיפי הפקודה האמורים, בין היתר תוך הסתייעות בהכרעות של גופים ממלכתיים בעלי הסמכות והכלים המקצועיים הנדרשים כגון ועדות של המוסד לביטוח לאומי או ועדות השמה מטעם משרד החינוך. הפרשנות שיושמה להגדרות של קבוצת נטולי היכולת "מזכים" אופיינה על ידי מבחנים מובהקים שנמצאו מתאימים לצורכי חוקים אחרים המשיקים בתכליתם לזיהוי הליקויים המוזכרים בסעיף בפקודה.